פסק-דין בתיק ת"א 13667-08-10

עניינה של תובענה זו הוא סכסוך בין שני דיירים מוגנים, אשר משנת 1982 שוכרים במשותף נכס ברחוב הכרמל 7 בתל-אביב בשכירות מוגנת.

עיריית תל-אביב משכירת הנכס, אינה צד לתובענה זו.

רקע עובדתי

1.              הצדדים הינם קרובי משפחה (התובע הוא דודו של הנתבע) שוכרים במשותף את הנכס נושא התובענה בשכירות מוגנת.

2.              חוזה הדיירות המוגנת משנת 1982 ומזכר עליו חתום פקיד עיריית תל-אביב אשר צורפו לכתב התביעה.

3.              על פי מסמכים אלו, עמידר החברה הלאומית לשכון עולים בישראל בע"מ היא בעלת הנכס (להלן: " עמידר"). בראשית הדברים היו זאב ווסקובויניק וטובה מצוצקי (להלן: " המשכיר המקורי") בעלי זכות הדיירות המוגנת בנכס והם השכירו את הנכס בשכירות משנה למר יוסף זונזינסקי כדייר משנה מוגן (להלן: " דייר המשנה המקורי") (החוזה בין עמידר למשכיר המקורי אינו מצוי בפניי).

4.              בתאריך 29.4.82 נחתם חוזה בין המשכיר המקורי לבין דייר המשנה המקורי ולבין התובע והנתבע (להלן: " חוזה הדיירות המוגנת"). על פיו, הועברה זכות דיירות המשנה המוגנת מדייר המשנה המקורי אל התובע והנתבע.

כפועל יוצא, מכוח חוזה הדיירות המוגנת מחזיקים התובע והנתבע בנכס כדיירי משנה מוגנים (הצדדים לא ציינו כי הם דיירי משנה).

5.              על פי מזכר מטעם עיריית תל-אביב מיום 27.11.95, עיריית תל-אביב רכשה מהמשכיר המקורי את זכות הדיירות המוגנת, כך שכיום דמי השכירות המוגנים משולמים לעיריית תל-אביב.

6.              בכתב התביעה ובכתב ההגנה טענו הצדדים בהתאמה כי הנכס המוגן כולל חנות ודוכן בשוק הכרמל בתל- אביב. אולם, בתצהירו טען התובע כי הזכויות המוגנות של הצדדים הן בחנות בלבד, ואילו זכויות הצדדים בדוכן אינן מוגנות.

יובהר כי הדוכן נהרס, ואין מחלוקת כי אינו קיים כיום.

חוזה הדיירות המוגנת מגדיר את הנכס המושכר כ" חנות ברחוב הכרמל 7 בתל-אביב". הדוכן אינו נזכר בחוזה זה ולא ניתן להסיק ממנו מהן זכויות הצדדים בו. כמו כן, לא צורף כל מסמך אחר אשר יכול להבהיר את הזכויות המשפטיות של הצדדים בדוכן.

למען הנוחות אתייחס לחנות כנכס המוגן, עד לדיון המשפטי בעניין הדוכן.

7.              מכתבי טענותיהם ועדויותיהם של הצדדים, עולה כי בחלק מהשנים פעלו הצדדים במשותף בנכס,  ובשנים בהם לא פעלו במשותף, השכירו את הנכס לצדדים שלישיים, כאשר בחלק מהשנים פעל בנכס הנתבע לבדו. כיום, אין חולק כי החל מחודש מרץ 2008 הנתבע בלבד מפעיל במקום חנות מכולת.

8.              הסעד לו עותר התובע הוא חיוב הנתבע בתשלום דמי שימוש תמורת השימוש הבלעדי שעושה הנתבע בנכס.

ההליך

9.              הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית וחוות דעת מומחה מטעמם.

מטעם התובע הוגש תצהירו של התובע ושל בנו - שמעון אברהם, וכן הוגשה חוות דעת מומחה של השמאי רונן פריימן.

מטעם הנתבע הוגש תצהירו של הנתבע בלבד, וחוות דעת מומחה של השמאי אייל טיליוף.